קטלוג של יוזמות ופרויקטים שיכולים לקרות בתוך רשת

יוגה ב'שכונה

כשמו כן הוא

****

 

כשחופית גרה בתל אביב, היא נהגה ללכת למפגשי יוגה על גג העירייה בתל אביב. היא התאהבה בפשטות שבהם: על הגג, בלי מחוייבות ובעיקר מלא אווירה טובה ואנשים שכיף להכיר.

כשהיא הגיעה לבאר שבע, היא הביאה את הרעיון לאחד ממפגשי "הרשת" והוציאה אותו לפועל בתמיכת האנשים, הארגון והקהילה, לאחר שהצליחה להעביר במילים את ההתלהבות והחיבור האישי.

 

מפגשי יוגה ב'שכונה מתרחשים מדי שבוע באותה השעה ובאותו המרחב הציבורי, ומשתתפים מהקהילה שרוצים לקחת חלק יכולים פשוט להגיע: אין צורך בהרשמה או ניסיון בתרגול יוגה. התשלום דרך 'כובע' - כל אחד משלם כרצונו וזאת כדי לאפשר נגישות לכל האוכלוסייה, ובכל זאת לתגמל גם את מי שמעביר את השיעור.

 

כל מפגש מועבר ידי מורה מוסמך אחר ליוגה, שמביא את הסגנון האישי שלו ויוצר גיוון בסוגי התכנים.

 

המפגשים קלים לתחזוק, דבר שמאוד עוזר לפרוייקט להימשך לאורך זמן ובעקביות, והפרסום שלהם נעשה דרך קבוצת פייסבוק וואטסאפים ייעודיים.

 

בנוסף, חצי שעה לאחר שיעור היוגה, ממש באותו המקום ועל אותם המזרנים, מתקיים שיעור פילאטיס באותו הפורמט ביוזמת ענבר פרלמוטר.

 

טיפ של אלופים:

"רצוי שהמובילים של הפרויקט יהיו מחוברים אישית ורגשית לרעיון שעומד מאחורי הפרויקט. עבורי  החיבור בין יוגה לקהילה הוא מובן מאליו, ולכן הצלחתי בפשטות לדמיין את ההצלחה של הפרויקט וכך לסחוף אחריי מתעניינים" (חופית ווסקובויניק)

 

קרדיט תמונות: שחר בדולח, עומר גרבר


 

סיפרה לנו על זה:
חופית ווסקובויניק
מייל: Hofit.vosko@gmail.com




 

עושים רחוב

להפוך את הרחוב לקהילתי ושוקק חיים

****

 

כשמתן היה באגודת הסטודנטים בבאר שבע, הוא הרגיש שזה לא מספיק להיות אקטיבי רק בתוך הקמפוס ושהשינוי והאקטיביזם חייב להיות במשמעות האמיתית של "מעורבות חברתית" אל השכונות והחיים שקורים מסביב לאוניברסיטה.

 

ביחד עם אביטל הם החליטו לעשות משהו שהגניב אותם - לשנות בין לילה את רחוב ביאליק - הרחוב בו הם גרו וגם, על הדרך, להגביר מעורבות בתוך העיר. הרעיון התגלגל בין חברים, נקבע תאריך והם יצאו לדרך במטרה ליצור פעולה במרחב, שתייצר אדוות ואולי אפילו תרתום כמה מתושבי השכונה להצטרף לרעיון ולקחת בו חלק.

 

במסגרת הפרוייקט הם בנו "התערבויות" פיזיות קטנות וחביבות בתוך שכונת ביאליק ובהשראה שירי המשורר ביאליק: נדנדה מהשיר המוכר "נד נד, נד נד…", עץ משאלות, בלונים על הרכבים החונים ברחוב ועוד.

 

מעבר לשינוי המרחב הציבורי והמתקנים שהתווספו באמצע הלילה כהפתעה לרחוב – הם רצו לפגוש את האנשים שבתוך השכונה ולראות את התגובה שלהם לשינוי במרחב הציבורי, אז הם הרימו את "הפסטיביאליק" - פסטיבל מקומי ביום למחרת השינוי - עם תכנים למגוון תושבים: תאטרון בובות, סדנה להכנת חלילים, חלוקת שתילים ממשתלה מקומית ועוד.

 

לאחר האירוע הראשון שהיה הצלחה גדולה, אגודת הסטודנטים אימצה את הרעיון והפכה אותו לפרוייקט דגל של מדור מעורבות חברתית. עם הזמן הוא קיבל תקן בשכר למישהו שינהל אותו, שותפות והכרה של העירייה ושל הרשות לפיתוח הנגב.

בהמשך הפורמט השתנה כך שהוא קודם כל מתחיל בשיתוף ציבור, יצירת אירוע שיא וגם בניית מפגשים שוטפים באותו מקום המפגש ככלי לשמר קשר בין שכנים.

 

טיפ של אלופים:

"להיות מאוד ממוקדים. לבחור רחוב ספציפי או מקטע ספציפי שאתם קשורים אליו (נגיד – גרים בו), למצוא כמה חבר'ה שיהיו איתכם בתוך זה וגם לא יותר מידי – בין 3-10 אנשים, ולהתחיל בניסוי מאוד זול ומיידי יחסית מהרגע של ההתנעה הראשונית" (מתן סעד).

 

לינק לסרטון של הפסטיביאליק הראשון

תמונות מכאן


 

סיפר לנו על זה:
מתן סעד, matan.hareshet@eretzir.org.il

שישי מצפאי

תושבים מארחים ומתארחים בארוחת שישי

****

 

שישי מצפאי היא יוזמה של רשת הצעירים במצפה רמון, שמטרתה לחבר בין אנשים מקבוצות שונים ולהכיר אנשים חדשים סביב מפגש בארוחת שישי.

 

תחילת היוזמה החלה בקריאה למשפחות ויחידים שרוצים לארח בביתם בציון קריטריונים חשובים כמו כשרות, צמחונות, טבעונות ועוד. לאחר שנוצר מאגר בתים מארחים – פורסם שאלון אונליין עם אפשרות להרשמה להתארחות, לאחריו חיברו המארגנים בין המארחים והמתארחים.  

 

הדגש בחיבורים היה על חיבור למשפחות חדשות שרוב הסיכויים שלא יכירו אלמלא הפרוייקט.

כל משפחה מארחת קיבלה שי קטן הכולל יין מקומי בשביל הכיף וכדי לייצר שייכות.

 

טיפ של אלופים:

"אני ממליץ למי שמארגן את זה לבחור את חלק מהמשפחות המארחות על בסיס הכרות אישית, ולפני הביצוע בפועל - לאסוף את המארחים, לדבר איתם ולתת להם קווים מנחים כלליים לאירוח מוצלח, להכרות מוצלחת, מה עושים אם המפגש פחות זורם ועוד" (אביב שניר).


 

פרוייקטים דומים:

ארוחת שכנים בשכנותא הדר - ארוחת שישי מרכזית שקורית בשישי האחרון של כל חודש. השכנים משתתפים בהכנת אוכל ובאירוח.

קהילת השוות - ארוחות שישי באיזור הגאוגרפי של פרדס חנה-כרכור בין נשים רווקות, אימהות חד הוריות ומשפחות שרוצות לאכול ביחד. בחגים ובימי שישי רגילים.
 

סיפר לנו על זה:
אביב שניר, רשת הצעירים מצפה רמון

community@mitzpe-ramon.muni.il




 

Offline Tel-Aviv

עצמאים עובדים ביחד בבתים פרטיים
***

 

כשיונתן הפך לעצמאי, הוא לא חשב לרגע שבסוף הדבר שהכי יפריע לו יהיה זה שהוא צריך לעבוד לבד.

מהרגע שיצא לעצמאות, הוא חיפש פתרונות שיאפשרו לו להיות עצמאי ועדיין, לעבוד ביחד: הוא הלך לבתי קפה וחללי עבודה משותפים אבל בכולם הוא הרגיש שהוא עדיין לבד, ושהוא צריך פתרון אחר.

 

לאחר מחשבה, החליט לפתוח את הסלון הפרטי שלו לעבודה משותפת עם עצמאיים ועצמאיות שמגיעים אליו הביתה. הסלון פתוח לעבודה משותפת 5 ימים בשבוע, בשעות קבועות ובהרשמה מראש.

 

יש בסלון 5 עמדות עבודה מדוגמות, שתייה קלה וחמה, פירות וכמובן אינטרנט אלחוטי, וכל יום עבודה עולה 20 ₪ שמטרתן כיסוי הוצאות.

לפני כל יום עבודה, נשלחת הודעה אוטומטית לכל הנרשמים עם פרטי החברים שמגיעים באותו היום לסלון: מה הם עושים, במה הם עובדים ועוד.

 

טיפ של אלופים:

"אחד הדברים שעושים את המפגש הזה לשונה ממפגשים אחרים בבתי קפה או בחללי עבודה משותפים, זה זה שאתה יודע עוד לפני שהגעת לעבוד – עם מי אתה הולך לשבת באותו החלל ומה הוא עושה. ככה אפשר למקסם את העבודה המשותפת, להכיר אנשים חדשים ולהיעזר בהם באתגרים מקצועיים.

בנוסף, ממש חשוב לתת מסגרת שהיא יומיומית, עם שעות פתיחה וסגירה וזמינות של 5 ימים בשבוע. ככה מפתחים תחושה של משרד ולא משהו חד-פעמי שעושים רק כשמתחשק" (יונתן בירי).

 

פרוייקטים דומים:
קואופרטיב "הסלון" בבאר שבע שהוציא לדרך את הסלון הנודד

 

סיפר לנו על זה:

יונתן בירי  yonatanbiri@gmail.com

 

https://www.offlinetelaviv.com/



 

 

טיפת קפה

נשים בחופשת לידה נפגשות לזמן העשרה וחברה

****

 

פרוייקט טיפת קפה התחיל כמיזם של סטודנטים לרפואה שהשתתפו בתוכנית 'בוחרים מחר' מבית הסוכנות היהודית.

המפגשים הוקמו לאחר מיפוי קהילתי של הסטודנטים שהבינו שזה צורך קיים אצל אמהות טריות - להיפגש עם אמהות נוספות ולשמוע או לעשות משהו ביחד. אחרי כמה מפגשים הן הבינו שקשה לעושה יוגה לתינוקות בבית קפה, אז הן עברו למרכז קהילתי "מרחב הורים וילדים" שאחת ממטרותיו לענות לצרכים של אמהות ותינוקות בחופשת לידה.

 

במסגרת המיזם, נשים לאחר לידה מתוך הקהילה נפגשות אחת לשבוע לבוקר של העשרה, השראה וזמן חברה.

 

בעלות מקצוע מתחום ההורות, התפתחות הילד והפנאי, מגיעות להעביר סדנה/הרצאה בהתנדבות ובצורה שהיא Win-Win - גם שיח מול קהל היעד הרלוונטי להן וגם ערך ממשי לנשים שמעשיר את עולמן ועוזר להן להכיר נשים חדשות באותו המצב המשפחתי.

עלות המפגש 20 ₪ בלבד לכיסוי הוצאות כיבוד.

 

טיפ של אלופים:

"רצוי שמי שמובילה את טיפת קפה תהייה מחוברת לעולם ההורות או לפחות בצורך האנושי במפגש כזה, ורצוי גם להכיר באופן אישי בעלי מקצוע בתחום כדי שיהיה יותר קל להזמין אותם להרצות ולהשתתף. וגם – ממש חשוב שתהייה מקומית, תכיר את הקהילה ותוכל לייצר חיבורים" (ליאת ביכמן).

 

סיפרה לנו על זה:
ליאת דיכמן, רותם ורד

rotemv90@gmail.com



 

 

הנגריה הקהילתית

מרחב עבודה בעץ

****

 

הנגרייה הקהילתית היא תוצר המשכי של "הכלבויניק" – מחסן שיתופי בבאר שבע לשאילת ציוד. יוזמי הנגריה מספרים שהיה חסר להם מרחב לעבוד עם הכלים השיתופיים ובכלל, וזה מה שהניע אותם למצוא פתרון שיאפשר להם לעבוד ביחד ולהקים אותה כמרחב של עבודה לשיתוף רעיונות, ידע ועבודה סביב מלאכות יד ונגרות.

 

הנגריה פועלת בשעות אחר הצהריים בשטח בית ספר ובכך "מנצלת" את המרחב הציבורי שגם כך עומד ריק בשעות האלה.

אפשר להגיע לנגריה פעמיים בשבוע בעלות סמלית של 35 ₪ שמאפשרת להנגיש את הפעילות לכלל האוכלוסייה, החל מתלמידי בית הספר, צעירים, מבוגרים וגם חברי הגיל השלישי שגרים בעיר.

במקום צוות של מתנדבים שעוזר לכל מי שזקוק בכך.

בנוסף, אפשר להירשם לקורסים וסדנאות מתמשכות שנותנות בסיס לעבודה וכלים פרקטיים גם לאלו נטולי הידע בנגרות.


 

טיפ של אלופים:

"המעשה הכי נכון שנעשה זה החיבור עם בית הספר. השימוש במרחב ציבורי מאפשר לנו לפעול ולמיזם לקיים את עצמו.

אני מציע למי שרוצה להקים נגרייה קהילתית לא להתפתות לחפש חללים להשכרה. לכו לחפש אופציות במרחבים ציבוריים" (מרטין קראוס).


 

סיפר לנו על זה:

מרטין קראוס – a.martinkraus@gmail.com




 

Door2Door

שיתוף חפצים בין שכנים

***

 

מיזם Door2Door נוצר בהשראתו ובהמשך למיזם "כלבויניק" – מחסן פיזי בבאר שבע לשיתוף חפצים בין תושבים ושכנים.

 

המיזם הוקם כדי לפשט תהליכים עבור אלו שאינם יכולים להגיע בשעות הפתיחה של המחסן או שמעדיפים שלא להוציא את החפצים שלהם מהבית ופשוט להשאיל ישירות דרכם.

 

הממשק עליו הוקם "קניון ההשאלות" נקרא DexHive ושם כל אחד ואחת יכולים להזין את הפרטים על החפץ שלהם, מקום האיסוף ולהשאיר פרטים ליצירת קשר לפי רצונם.

כדי לחזק את אמינות האדם מהצד השני – מומלץ להזדהות גם דרך פרופיל פייסבוק, דרכו אפשר לאמת את זהותו של המלווה/לווה.


הפלטפורמה מאפשרת לכל אחד לפרסם את החפצים ברשותו שהוא מוכן לאפשר השאלה שלהם, ולקטלג כל מוצר תחת קטגוריות שונות. מי שרוצה לשאול מוצר נכנס לחיפוש ומוצא את המוצר המבוקש דרך סינון מתקדם, ויוצר קשר ישירות עם בעל החפץ.
 

למרות שבסיס הממשק הינו טכנולוגי, מטרתו היא לעודד יצירת מפגש בין השואלים למשאילים, היכרות טובה יותר בין שכנים וערבות הדדית. בנוסף, הוא מפחית צריכה, מעודד שימוש חוזר ומקטין את ההוצאות (=מצמצם את יוקר המחייה).

 

טיפ מהיזם:

"תתחילו את המיזם עם כמה שיותר שותפים לדרך: בין אם בתכנון והפעלה, ובין אם בהעלאת החפצים לתוך הממשק. האנשים הראשונים שיהיו חלק מהממשק, הם המסה הראשונית והחשובה שתתן בוסט למיזם ותמשוך אנשים נוספים אליה.

בנוסף, אל תבחרו את השותפים שלכם לפי אלה שהכי מבינים ומכירים את התחומים האלה, אלא דווקא לפי אלה שמתלהבים ממנו והרעיון בוער בהם באמת" (דור אדמשטיין).

 

פרוייקטים דומים: הכלבויניק

 

סיפר לנו על זה:

היזם: דור אדמשטיין

מייל: doradamsh@gmail.com




 

פיקניק משפחות - שני בכיף

פיקניק שכונתי לכל המשפחה בימי שני בחודש יולי

****

אם תגיעו לפארק עולי בבל בבאר שבע בכל אחד מימי שני בחודש יולי, תמצאו שם עשרות הורים בפיקניק שכונתי משותף.

הפיקניקים המשותפים האלו נוצרו כתוצאה מתהליך מחשבה של מובילי המרכז הקהילתי הסמוך, שמטרתו להגיע לקהלי יעד חדשים, שאינם מגיעים בהכרח למרכז, ולענות לצרכים של עוד אנשים מהשכונה.

המרכז מזמין משפחות להגיע באותם ימי שני עם ארוחות הערב שלהן לדשא מרכזי, וביחד עם מגוון פעילויות, אוכל ביתי ושמיכות משובצות אדום-לבן, נוצרים קשרים חדשים עם משפחות מקומיות.

הדגש במפגש הוא על התקשורת שבין ההורים לילדים והחוויה המשותפת, כך שכל הפעילויות שקורות במרחב משלבות חיבור ומעודדות תקשורת. ההורים לא מגיעים לעבור ממתקן למתקן אלא ממש לחוות ביחד עם הילדים.

טיפ של אלופה:

"מאוד חשוב להבין מי קהל היעד ומה הצורך שלו. אחרי שתבינו את זה, תוכלו לדעת אם הצורך מתחבר לחזון ולמטרות שלכם, ואם כן – לאפיין את האירוע והאווירה שאתם רוצים להשיג.

למשל: אנחנו רצינו ליצור זמן איכות משפחתי אז בחרנו בשעת ארוחת הערב. שמנו שמיכות פיקניק שישדרו פיקניק וזמן משפחה ובחרנו פעילויות שמתאימות להורים וילדים כמו הכנת עפיפונים והטסתם, משחקי רצפה נוסטלגיים ועוד.

בנוסף, שימו לב לפרטים הקטנים: מס' השמיכות המשובצות, עיצוב, פלייליסט שירים וכל מה שנקרא "חווית משתמש"" (שיר גריזים).

 

סיפרה לנו על זה:

שיר גריזים - shirgrizim@gmail.com

פרוייקטים דומים:
* ארוחת סיר המזל - קהילת בארות מקיימת ארוחות קהילתיות משותפות. כל משפחה מביאה את האוכל שלה וביחד יוצרים מגוון באוכל ובאנשים.

* מרחב הורים ילדים 'הנני' בקרית גת - מפגש שבועי קבוע של הורים וילדים. בכל שבוע הורה אחר מארגן את הפעילות. מפגשים דומים קורים גם באשקלון, נתיבות ורמלה. אשת קשר: חגית שמידט, hagigits@gmail.com

* טיולי משפחות בדימונה - התארגנות חד חודשית של משפחות שיוצאות לטייל ביחד בכל פעם במקום אחר. יש תפקידים קבועים של התנדבות (אחראי מסלול, אחראי רישום וכו'). לפעמים במכוניות פרטיות ולפעמים בהסעה. בהובלת מרכז הצעירים. מורן - meoravutdimona@gmail.com

 

מתנות - הקבוצה הדרומית

זבל של אחד הוא זהב לאחר

****

 

בתקופת מעברי הדירה של יולי-אוגוסט, שכונות סטודנטיאליות מזכירות לפעמים חנות יד שניה לרהיטים: כמעט בכל רחוב, ליד הצפרדע, תמצא ארונות מפורקים, בסיסי מיטה, כסאות חדר אוכל, ספות ושולחנות, מכל הבא ליד. אם יש לך מזל תמצא חפצים שהם לא רק שמישים, אלא גם יפים וייחודיים. ובטח בדיוק חסרים למישהו אחר בבית. אם רק היה אפשר לחבר בין מישהו שלא צריך משהו למישהו שצריך אותו, זה היה יכול להיות כזה אדיר!  
זאת המחשבה שעברה במוח של בן כמה ימים לפני ראש השנה 2013, שהקדימה ביום את הקמתה של "מתנות - הקבוצה הדרומית".


בתחילה, קבוצת מתנות ניסתה לחבר בין אנשים שמוסרים חפצים לאנשים אחרים שמעוניינים בהם. מאוחר יותר היא הורחבה לכלול גם מתנות שאינן חפצים (שירותים שונים שחברי הקבוצה יכולים להעניק אחד לשניה), ולבסוף הפכה גם למוקד של ידע מקומי.  

 

כלל הבסיס של הקבוצה - נתינה וקבלה ניתנות ללא תמורה. כולם יכולים להציע חפצים שהם לא זקוקים להם יותר, להציע שירות מסויים או לספר על משהו מעניין שהם גילו בעיר. מהצד השני - אפשר גם לבקש חפצים שאתה זקוק להם ואולי מישהו ירצה להעניק, לשאול שאלות על העיר או לבקש עזרה מחובבן או מקצוען שאולי ירצה לעזור.


על אף שהקבוצה נוסדה במרחב הוירטואלי ופעלה כך במשך הרבה זמן, בשנת 2015 היא פרצה לראשונה מחוץ לגבולות הפייסבוק בפסטיבל "מתנות - הגרסה האנושית" אליו הגיעו מעל 200 אנשים שהציעו מחפציהם ומכישוריהם לכלל המשתתפים. מאז הפסטיבל התקיים בבאר שבע כבר שלוש פעמים, ולמעשה היה אחד מהאירועים שהניעו את הקמתה של "הרשת באר שבע".

 

טיפ של אלופים:

"המטרה הראשונה צריכה להיות להגיע למסה קריטית של אנשים, לפחות 1,000, באמצעות שיווק ברחבי הפייסבוק. משם מוצאים חברים מהקבוצה שיהיו מוכנים לסייע בניהול שלה אותה והכל נהיה יותר קל".

 

סיפר לנו על זה:

בן מורג: ben.hareshet@eretzir.org.il




 

גילדת היזמים

בעלי עסקים משתפים פעולה

 

****

באחד המפגשים הקהילתיים, העלה זיו, אחד הנגרים הפעילים בפרוייקט "הנגריה הקהילתית", את הצורך שלו להתחבר לנגרים נוספים. "כל הפעילויות והאירועים ברשת", הוא אמר, "מותאמים לשעות הפנאי, למרות שבתכלס לא מעט מאיתנו הם בעלי עסקים מתחילים ויהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד עם זה ביחד, להעביר ידע אחד לשני, לתת ולקבל עצות ולפתח שיתופי פעולה".
האמירה האגבית של זיו הפכה חודשיים לאחר מכן להיות גילדת היזמים של באר שבע.

 

גילדת היזמים היא הפלטפורמה לבעלי עסקים קטנים ויוזמות בתחילת דרכן להיפגש, להכיר, לחלוק ידע ולשתף פעולה.

כיום רוב הגופים התומכים בעלי עסקים בתחילת דרכם למעשה תומכים את העסק בתחילת דרכו מבלי לתמוך את הבן-אדם שמאחורי העסק. הגילדה נוסדה מתוך ההבנה שבעלי עסקים בתחילת הדרך שותפים להרבה מאוד דילמות שלא סובבות רק סביב העסק אלא סביב שילוב העסק בחייהם.

 

הגילדה בנויה ממפגשים דו-שבועיים של בעלי עסקים ומיזמים חברתיים בתחילת דרכם, ומאפשרת היכרות ובניית אמון בין בעלי העסקים  באמצעות מתודות שונות. הגילדה מאפשרת תמיכה שוטפת בקשיים ובאתגרים של כל אחד מבעלי העסקים, מכוונת ליצירת שיתופי פעולה שיענו על צרכיהם של כל אחד מהעסקים ובעלי העסק בנפרד.

 

טיפ של אלופים:

"ההצלחה מאוד תלויה במתודות והתרגילים שנבחרים לכל מפגש - חשוב לכוון ליצירת מבנה קבוע וידוע לכל מפגש המשלב דרכים שונות לשלב חברים חדשים וליצור שיתופי פעולה בין העסקים ".

 

סיפר לנו על זה

בן מורג: ben.hareshet@eretzir.org.il




 

סירי לידה

משלוח אוכל חם ליולדת הטרייה

***

 

סירי לידה הוא מיזם שהתפשט כמו אש בשדה קוצים (אבל בקטע טוב) עד כדי כך שלא הצלחנו למצוא את מקור המיזם.

 

במסגרתו - יולדות טריות מקבלות אוכל מבושל וחם ישירות לביתן ע"י משפחות מקומיות מהקהילה שמבשלות להן על פי העדפות התזונה הספציפיות שלהן.

יודעות דבר יגידו שמדובר בלא פחות מהצלת חיים.

 

המטרה העיקרית היא לאפשר ליולדת זמן להחלמה, התאוששות והתאקלמות בדרך הקלה ביותר ובלי טרדות היומיום.

 

טיפ של אלופים (מתוך אחד עמודי הפייסבוק שמצאנו):

- רצוי שתהייה ליוזמה המקומית קבוצה סגורה שתשמור על פרטיות היולדת.

- אל תשכחו לשאול מה התזונה בבית היולדת: צמחוני, טבעוני, ללא מוצרי חלב ועוד.

- במידה ויש הרבה יולדות במקביל באיזור המגורים – כדאי לתת לכל אחת מהן מתאמת שתדאג להגעת סירי הלידה אליה מבחינת זמנים, תזונה וכו'.

 

עמוד הפייסבוק




 

וואטסאפ משרות

מחפשים עבודה מפה לאוזן

***

 

הכל התחיל מכמה חברים שהחליטו להוכיח לחבר שלהם שאין סיבה לעבור לתל אביב בשביל למצוא משרה טובה. הם פתחו קבוצת וואטסאפ שכל מטרתה למצוא לו עבודה, ותוך 3 שבועות הצליחו להוכיח את הטענה.

הם התחילו להפיץ את הסיפור ואת הקבוצה לכל מיני חברים וזה גדל בצורה אורגנית. עם הזמן התווספו כללים וחוקים שיאפשרו לזה להתקיים.

 

ההצטרפות לוואטסאפ נעשית דרך מילוי שאלון כניסה בו המצטרפים מתבקשים למלא איזה סוג של עבודה הם מחפשים, מייל, איזה תואר יש לכל אחד/ת מהם ועוד.

לפי השאלון, הם מצורפים לקבוצה הרלוונטית (קיימות 3 קבוצות, אחת למהנדסים ושתיים נפרדות לאקדמאיים), ושם הם יכולים להיחשף למשרות באיזור וכמובן – להעלות משרות בעצמם.  

טיפ של אלופים:

"כדאי לבנות בסיס ידע לפני פתיחת הקבוצה שכולל בתוכו חברי קבוצה ששותפים לרעיון ורוצים להשתתף בהפצת משרות ולחבור לגוף תעסוקה קיים שיוכל להזרים משרות בשוטף.

בנוסף, ממש חשוב לשים לב שאף אחד לא "חופר" בתוך הקבוצה ושהיא ממוקדת אך ורק במשרות" (איריס).

 

סיפרה לנו על זה:

איריס, iris@eretzir.org.il





פעוטבע

הורים מפעילים פעוטון קואופרטיב בשכונת המגורים

***

 

הורים בשכונת נווה עופר בבאר שבע לא מצאו מסגרת מתאימה לילדים שלהם שעונה לכל הצרכים שהגדירו, ובמסגרות שכן נמצאו– לא היו מספיק מקומות פנויים שיאפשרו לילדי השכונה להיות ביחד.

 

הם החליטו לא לוותר ובצעד מעורר השראה הקימו פעוטון קואופרטיב: פעוטון בו ההורים מעסיקים את הגננת, מחליטים החלטות על מהלך היום, האוכל שיוגש לילדים, החלטות תקציביות ועוד.


כדי להניע את תהליך הקמת הפעוטבע, כל הורה נדרש לקנות מניות בפעוטון למטרות גיוס הון  ראשוני להקמתו, והן אלו שנותנות להורים עדיפות בעת הרשמה לגן וסבסוד חודשי קבוע.

כשנה לפני פתיחת הפעוטון, התחיל המהלך להקמת הפעוטון ובמהלכו גרעין של הורים מובילים יצאו לגייס הורים נוספים, למצוא מבנה מתאים, להכשיר אותו, לגייס מהקהילה ציוד, לשכור גננת שתסכים לפורמט בו ההורים הם המנהלים ועוד.

 

סיון, שסיפרה לנו על המיזם, אמרה שנוצרו סביב הפעוטבע הרבה יחסים חברתיים קרובים שלא היו נוצרים בלעדיו; הם הצליחו לייצר פעוטון שמרחיב את הרשת האנושית, מקיים לא מעט אירועים ומייצר מחוייבות גבוהה מצד ההורים והגננות. בנוסף, ההורים מקפידים שנשות המקצוע תקבלנה שכר ראוי מאוד ביחס למה שמקובל בחוץ.

 

טיפ של אלופים:

"המכשול הכי קשה והכי מסובך זה המבנה. אם מצליחים למצוא מקום מסודר: גן, מתנ"ס או מקום מהעירייה – זה נהדר, ואם לא אז צריך לדעת לפתור את העניינים המשפטיים. ממש חשוב להבין איך זה עובד ולפתור את זה כך שזה יהיה חוקי. אני ממש מציעה לא לעשות דברים "חפיף" ולדאוג שמההתחלה הכל יהיה מאושר ובטוח".

סיפרה לנו על זה:  

סיון בוכלצב - sivanpis@gmail.com



 

 

פריסקול – Freeschool

פסטיבל לשיתוף ידע בין שכנים

***

כשגליה ביקרה בהודו עם המשפחה שלה, היא הגיעה לחוף מבודד בו התקיים פסטיבל פריסקול: שבוע של שיתוף ידע בין חברי הקהילה ללא עלות. את הפסטיבל הפיקה בחורה ישראלית בשם עפרה שהם, כשהמטרה היא לחבר בין אנשים על בסיס ידע: שיעורי גיטרה, יוגה, מאקרמה ועוד.

 

גליה ומשפחתה חזרו ועברו לגור במצפה רמון. המעבר היה קשה ואחד הדברים שהיא שם לב אליהם הוא שיש בעיר הזו קהילות מגוונות שאינן מחוברות בכלל בינהן: עלייה רוסית, עבריים, אנשי קבע, ותיקים, חדשים ועוד.

זה הצית בה את הרצון להפיק להם פריסקול ולנסות לחבר בין כולם.

 

היא התחילה לדבר עם נציגים מכל הקהילות הקיימות והפיצה את השמועה לגביי הפסטיבל המתקרב. נרשמו אליו כל כך הרבה אנשים עד שלא הייתה ברירה אלא להפוך אותו לחגיגה של 3 ימים מלאים.

הגיעו אליו מעל ל-750 אנשים שהעלו לפני השטח את השפע האנושי המקומי והתוצאות שלו היו משמעותיות לכל התושבים: הוא יצר תחושה של גאווה מקומית וחיבורים חדשים, וחיזק את הכלכלה המקומית בצורה משמעותית - פתאום כולם הכירו את הפסיכולוג בשכונה ואת התופרת.

 

עד כה התקיימו שבעה פריסקולים במצפה רמון, והביקוש רק עולה ועולה כל הזמן. הצוות התרחב, כמות המשתתפים גדלה ועוד.

 

טיפ של אלופים:

"הייתי מציעה קודם כל באמת לזכור שהדבר שייך לקהילה, וככל שיותר אנשים בקהילה יהיו שותפים יהיה לו יותר כח. ללכת עם הקו המנחה שהאירוע הוא חינם לגמרי, אחרת הוא מאבד את הלב של הדבר. ולהאמין בזה לגמרי ואז זה יקרה" (גליה רביץ קרפול).

 

סיפרה לנו על זה – גליה רביץ קרפול

galya.karpol@gmail.com

http://www.freeschoolisrael.com/

 

קרדיט תמונות: הקרדיטים ל'גידי וברכה שני צלמים' חוץ מתמונת החורשה שצולמה ע"י מיכל קפלוטו.

 

קורה בעוד מקומות: באר שבע, ערד


 

 

ציפורי שיר

הפגת בדידות לקשישים דרך טיפול בציפורי שיר

****

קהילת המצפן בעפולה ועמותת 'מדור לדור' נהגו להיפגש אחת לשנה כדי לחשוב על פרוייקטים משותפים אפשריים ודרכים להפיג את תחושת הבדידות אצל קשישים.

באחת מהפגישות, אייל– חבר קהילה, נזכר בפרויקטים שראה במקומות אחרים בהם הביאו לקשישים חיות מחמד ובעיקר כלבים כדי שיארחו להם חברה. אבל כלבים דורשים טיפול צמוד ולפעמים זה מורכב מידי לקשיש, אז עלה הרעיון לתת לקשישים ציפורי שיר.

 

לכל ציפור שיר מוצמד מתנדב (או מתנדבת) שמלווה את הקשיש ועוזר לו לטפל בה. הוא מגיע אחת לשבוע, מטפל בציפור שיר, עוזר לו להחליף נורות, לטפל בתקלות ומארח לו חברה.

הציפור (ובמקרה הספציפי הזה – כנר רוסי) אינה דורשת השקעה רבה, ונבחרה מתוך ידיעה שגם אם המתנדבים יפסיקו להגיע לקשישים, הם יצליחו לטפל בהן עצמאית.

בנוסף, הן לא מביאות מחלות ואפשר ללמד אותן לחקות מנגינות יפות שמעסיקות את הקשיש לאורך היום ותורמות להפגת הבדידות.

התהליך בוצע בליווי של עובדת סוציאלית כשותפה משמעותית בחיפוש אחר קשישים בודדים והכשרת מתנדבים מהקהילה שיוכלו להצטוות אליהם, בין אם מפרויקט מחויבות אישית, ממכללת עמק יזרעאל או תושבים מקומיים.

טיפ של אלופים:

"הדבר הכי חשוב בפרויקט זה למצוא מתנדבים שיהיו מחויבים לתהליך. נוצרים קשרים קרובים בין הקשישים למתנדבים והם מאוד מחכים ומצפים למפגש הזה".

 

סיפר לנו על זה:

אייל כץ Eyalkatz7@gmail.com




 

חנוכ'קטע

הדלקת נרות ופעילות בבתים של אנשים

****

כמה חברים מ"הרשת: באר שבע" ניסו לארגן הדלקת נרות במרכז ח"ן בעיר אבל נתקלו בבעיה: היה ממש קר וחשוך לקיים אירוע כזה במתחם ציבורי באמצע חודש דצמבר.
הם ניסו למצוא פתרון שיאפשר מפגש אנושי בלי עלויות נלוות, מה שהוביל אותם ישירות לבתים של אנשים.

בתחילת הדרך הם יצרו קול קורא שהזמין אנשים להציע את הבית/סלון שלהם למפגש ובהמשך גם רעיון לפעילות לשיתוף ידע שיחבר בין המשתתפים.  בין היתר התקיימו מפגשים סביב פילוסופיה וטפטופי נרות, מיניות, הרכבת פאזלים, הכנת ספינג' ועוד.

כל בית מארח קיבל שלט ממותג של חנוכ'קטע, סופגניות, הדרכה לגביי יצירת מרחב בטוח (גם למשתתפים וגם לבני הבית) ועוד.

טיפ של אלופים:

"חשוב לייצר פלטפורמה תומכת למארחים שתוכל לאפשר להם להתמקד רק בעיקר – באירוח עצמו.

למשל – לבנות אתר שמספר על כל האירועים והם צריכים רק לכתוב כמה מילים על הפעילות, לעזור להם לשלוח הזמנות, להזמין אנשים ועוד.

בנוסף, חשוב להקפיד על יצירת אווירה נעימה כדי שגם אנשים שלא מרגישים חלק יוכלו להגיע ולהרגיש בנוח".

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=6xQRvpcU77w
איוונט בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/703061616541645/

 

סיפרה לנו על זה: רותם
לשאלות: rotem.reshet@gmail.com

פרוייקטים דומים:
* ג'ירפה בסלון - מידי חודש, בערב יום שלישי, מתקיימות הרצאות שונות, מתחומים שונים, בשפות שונות, על רעיונות שונים ותובנות שונות.

 




חוג קח-תן

לתת ולקבל ידע מהקהילה

****

חוג קח-תן הוא פלטפורמה ללמידה ונתינה של ידע מקצועי או חובבני, ללא תשלום.

המיזם הוקם ע"י סטודנטים שהשתתפו בתוכנית 'בוחרים מחר' מבית הסוכנות היהודית.

 

כל המשתתפים בקבוצה מוזמנים להציע מפגש בתחום המקצועי או החובבני שלהם, ועל הדרך להיפגש עם אנשים חדשים במרחב הציבורי/בייתי.

המפגשים חינמיים או בעלות של כיסוי החומרים בלבד (עד 30 ₪)  ומטרתם להנגיש ידע בכל הרמות, להפגיש בין אנשים בחיים האמיתיים ולאפשר נתינה וקבלה בקלות בתוך הקהילה.

 

התקשורת בין חברי הקהילה מתקיימת בקבוצת פייסבוק של מעל ל-5000 אנשים במגוון גילאים, ובכל תחומי הידע שאתם יכולים לדמיין – החל מסדנת שיווק ועד חוג להורדת שפם בחוט.

 

טיפ של אלופים:

" הכי חשוב להקשיב לקבוצה ולדעת להמשיך הלאה. גם אם ניסינו משהו והוא לא עובד – חשוב להתקדם ולא להיתקע" (נעה כהן).

 

סיפרה לנו על זה:

נועה כהן: conoa7@gmail.com



 

חג השכנים
שכנים נפגשים ומתחברים בחצר הבניין/רחוב

***

לפני כמה שנים, כמה שכנים בפרוור בפריז הוציאו החוצה שולחנות וכיסאות, נפגשו, שמו מוזיקה ועשו להם מסורת שהתפשטה ברחבי אירופה לאורך שנים והפכה לחג.

בינ"ה ביקשה להעלות את החג לארץ ולהפוך אותו להזדמנות למפגש. המטרה היא להציע לאנשים הזדמנות להיפגש עם השכנים שלהם, דבר שאינו מובן מאליו בימינו, ולא קורה כמעט בהקשרים חיוביים, וכך ליצור חיבורים, לטפח את הבניין ולהגביר את תחושת השייכות לסביבה בה הם גרים.

תחילת היוזמה בארץ הייתה בתוך 10 שכונות שכבר התקיימה בהן פעילות שכונתית בעבר, בליווי הרשויות וארגונים נוספים, ומתוכן הוכשרו פעילים שיעזרו לבנות את היום הזה. במקביל, הפרויקט התפרסם בפייסבוק והציע לכל מי שרוצה לקיים חג שכנים לעשות זאת ולקבל ערכת דגלונים ופוסטרים לפרסום. קרוב ל-240 בניינים נרשמו!

בכל בניין נמצאו האנשים שהסכימו להוביל את המפגש: לעבור דלת-דלת, להזמין את הדיירים, לבדוק איתם איזה כישרון יש להם ואיך הם יוכלו לתרום למפגש. חלק יודעים לנגן, חלק לבשל, חלק להעביר פעילות וחלק רק להגיע ולהשתתף.

תהליך הבדיקה וההזמנה הוא החלק הכי חשוב במפגש כי בעצם ההסתובבות והשיח עם הדיירים, מתחילים לייצר דרכו תשתית לתקשורת ושיתוף פעולה.

כל דייר מביא למפגש משהו לאכול, מוציאים מחצלות או שולחנות וכיסאות, ועצם המפגש יוצר את הדינמיקה של האירוע. במקומות מסוימים התקיימו גם פעילות ממוקדות כמו שתילת צמחים או עיצוב שלט לבניין ופעילויות לילדים.

טיפ של אלופים:
"הדבר שהכי הייתי ממליצה לעשות זה לזהות 2-3 פעילים שלוקחים על עצמם את ההובלה, להלהיב אותם לדבר. העבודה העיקרית שלהם זה לזהות את הנפשות הפועלות בשכונות וזיהוי של היכולות שלהם: עבודה עם ילדים, נגינה וכו'. אותם המובילים יהיו בזמן המפגש גם על תקן המארחים – אלו שאומרים שלום לכולם, מחברים אותם לאנשים שכבר נמצאים ונותנים לאנשים תחושה שרואים אותם ושמחים שהם באו.

בנוסף, חשוב להגדיר יעדים מאוד ברורים – להחליט כמה היינו רוצים שיגיעו לאירוע, ולהתחשב במציאות – כמה באמת ריאלי שיגיעו. לדעת שאתם מכוונים למקום הנכון, ולשים לב שלאו דווקא הכמות היא זו שתגדיר הצלחה אלא איכות הקשרים, ההיכרויות ומה שקורה במפגש עצמו.

בכל מקרה, חשוב שתהייה תחושת הצלחה בסוף".

סיפרה לנו על זה – אילה ויצנר 0543113350
מייל – ayalav@bina.org.il
אתר: https://join.bina.org.il/shchenim/

 


HubSheva

מתחם עבודה להורים עם שירותי בייביסיטר

***

מיכלה וזהבה עלו לארץ מארה"ב ביחד עם המשפחות הגרעיניות שלהן.

כשהן ניסו להיכנס לשוק העבודה, המחסור במשפחה מורחבת התחיל להיות משמעותי אפילו יותר: אין סבא וסבתא שיכולים לעזור עם הילדים.

הן החליטו להיות עצמאיות, מה שיאפשר להן לגדל את הילדים, אבל גם זה לא הלך כמו שצריך – כל כך הרבה חגים וחופשים מנטרלים את אפשרויות העבודה, ובכל מתחמי העבודה הקיימים אין פתרון שכולל בייביסיטר לילדים. אז הן הקימו מתחם כזה.

Hubsheva הוא מתחם עבודה במרכז שכונת מגורים בבאר שבע שמאפשר, מלבד מקום לעבודה, גם שירותיי בייביסיטר שוטפים.

אפשר להגיע לעבוד ולהשתמש בשירותי הבייביסיטר, או רק לשים את הילדים להשגחה בזמן שהולכים לפגישות, והכל על בסיס תשלום שעתי.

טיפ של אלופים:

"שימו לב למקום בו אתם מחליטים להקים את המתחם. חשוב שהוא יהיה בתוך שכונות המגורים כדי שיהיה נגיש להורים וגם – שיש בו את הצורך למרחב עבודה כזה" (מיכלה).

 

סיפרה לנו על זה:

מיכלה - hubsheva@gmail.com

https://www.hubsheva.com


 

 

היער הנדיב

יער מאכל קהילתי
***

 

יער המאכל בבנימינה, שנקרא 'היער הנדיב', התחיל את דרכו בקול קורא של השותפות לקיימות אזורית שהציע תמיכה במיזמים קהילתיים ברי-קיימא.

 

הבסיס לרעיון הקמת היער הוא לעשות שימוש ביער שנמצא בתוך  אזור המגורים כדי לייצר מצב של Win-Win: גם ערך לקהילה וגם ערך לסביבה. מגדלים בו פירות, שותלים עצים וצמחים, מייצרים מרחב לבעלי חיים ובעיקר מקום למפגשים קהילתיים.

 

היער מתוחזק על ידי מתנדבים מהקהילה שמגיעים למגוון פעילויות שמירה על הטבע: גיזום, השקייה, שתילה, פיזור רסק עץ ועוד. מתקיימים בו קורסים מגוונים שמלמדים ילדים ובני נוער על טבע, חקלאות וקיימות, והכל בדרך חוויתית ופרקטית.

 

טיפ של אלופים:

"הדברים הכי חשובים:

  • לוודא טוב טוב שהמועצה/עירייה בעד המיזם. היא לא צריכה להיות תומכת נלהבת אבל חשוב שהם יבינו מה זה אומר יער מאכל, ויתנו את אישורם להקים את זה וגם לתמוך במה שאפשר (השקייה, עלויות נלוות וכו').

  • לבחור את השטח בצורה טובה. לבדוק אם הוא בנוי לילדים ולנסות למצוא שטח עם כמה שפחות מכשולים, למשל – אם כבר יש הרבה עצים בשטח שהם לא עצי מאכל זה יהיה מאוד קשה להחליף אותם ואולי כדאי לוותר.

  • לרתום תושבים להקמת ותחזוק היער כבר מההתחלה – אפילו עוד לפני שהלכתם לעשות קורס של יערות מאכל. נסו ללמוד כמה שיותר את הנושא לפני הקורס ולהעביר את החומר לתושבים מקומיים. ברגע שהם יהיו נלהבים לגביי זה ויהיו לכם לשותפים לדרך – לכו ללמוד את זה כמו שצריך.

  • אחרון אבל מאוד חשוב: אם התקציב שלכם נמוך, הקימו כמה שיותר מוקדם משתלה פרטית של עצי פרי. לוקח הרבה זמן עד שעצים גדלים ומניבים פרי. אם תצטרכו לקנות אותם לבד, זה יעלה לכם הרבה כסף וינגוס בתקציב".

 

סיפר לנו על זה:

יניר דודזאדה

מייל: yanir.dz@gmail.com

 

עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/binyaminafruitforest/

קרדיט צילום: יעל טמיר-ליבנה

 

פרוייקטים דומים:
גן הדר

קורס להקמת יערות מאכל בחריש

 

החבילה עוברת בעיר

חבילה שמחברת בין שכנים

***

 

חבילה עוברת בעיר היא אותה החבילה העוברת הידועה במשחקי ילדים אבל בניגוד לחבילה המוכרת שעוברת בתוך מעגל סגור, המטרה בה הפעם היא  לייצר מפגשים בעיר ולדרבן תושבים לצאת מהבית.

במסגרת המיזם, הוכנו מס' חבילות עוברות עם משימות מגוונות, אותן אפשר היה לקחת מנקודת איסוף מרכזית בירושלים.

 

המשימות היו מוכוונות מפגשים עם אנשים: העבירו את החבילה למישהי שלא פגשתם הרבה זמן אבל התגעגעתם אליה, מישהו שאתם מאוד מעריכים, מישהו שאתה עובד איתו אבל אף פעם לא היית אצלו בבית וכו'.

 

טיפ של אלופים:

"מאוד חשוב לייצר פלטפורמה שתחבר בין כל מעבירי ומקבלי החבילות, כדי שהם ירגישו שהם חלק ממשהו גדול יותר מהחבילה הספציפית שלהם" (אליה גרינפלד).

 

סיפר לנו על זה: אליה גרינפלד, eliahaben@gmail.com

הפוסט של חבילה עוברת





פרויקט כרובית

חלוקת מזון לקשישים ונזקקים בחגים

***

 

לפעמים גם "לא" הוא התחלה של משהו חדש:

לפני 13 שנים, ניגשה אל רווית תלמידה וביקשה כסף כתרומה לאוכל לנזקקים לקראת החגים. היא אמרה לא והמשיכה בדרכה, אבל ליוותה אותה הרגשה רעה על שסירבה, לכן התקשרה אליה ואמרה שהיא רוצה לבשל ארוחה שלמה למשפחה שזקוקה לכך. היא שאלה אותה האם קיימות משפחות שהיו שמחות לקבל ארוחות מבושלות, ומפה לשם – רוית בישלה ארוחות חמות ל-6 משפחות.

 

אחרי שרוית סיפרה לחברים על הארוחות – כולם רצו להצטרף וכך לאט לאט גדלה והפכה את העזרה הנקודתית למיזם ארצי בו 7500 אנשים שאינם מסוגלים לבשל לעצמם, מקבלים ארוחות חמות מחיפה ועד אופקים בראש השנה, פסח ושבועות.

 

מאחורי הפרוייקט עומדים 15,000 מתנדבים שדואגים לעזור בשינוע, בישול וחלוקה.

 

טיפ של אלופים:

" אני נוהגת להשתמש בציטוט של השיר "אני ואתה , אז יבואו כבר כולם" כדי להגיד שההכי חשוב זה להתחיל – לא לנסות להפוך דברים לפרוייקט מהרגע הראשון וללמוד מהדרך. תתחילו בקטן, עם אנשים שאתם מכירים, ולאט לאט ובזהירות תגדלו ותשנו את העולם".

 

עמוד פייסבוק: https://www.facebook.com/kruvitProject/

סיפרה לנו על זה: רוית הללי – ravitkruvit@gmail.com

פרוייקט דומה: סלק

Design by