אם בא לכם להעמיק עוד ולעיין במקורות ההשראה שלנו

נספח 1: מאגר הקישורים

כאן השתדלנו לאסוף את כל הקישורים שאנחנו מכירים לחומרים בעברית, אך לפעמים לא התאפקנו והוספנו גם קישורים טובים במיוחד באנגלית
 

      כלים:

  1. הקנבס הקהילתי - כלי עזר למיפוי הרבדים השונים של הקהילה

  2. חלימת דרקון - מסגרת עבודה לעיצוב פרוייקטים השתתפותיים ששואבת מהמסורת האבוריג'ינית באוסטרליה (ממנה שאבנו השראה לשלבים השונים בבטווית הרשת כפי שהם מופיעים בחוברת).

  3. סוציוקרטיה - צורת התארגנות שמשתלבת בתוך מבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון. קבוצת "סוציוקרטיה בישראל" בפייסבוק מציעה קישור לתיקיית דרייב עם המון מידע.

  4. מדריך של החברה למתנ"סים ליצירת אירוע בונה קהילה

  5. חוברת "פלייסמייקינג: עושים מקום" אשר מספקת רקע ראשוני על תחום החייאת המרחב הציבורי ומתן דוגמאות שונות מרחבי הארץ

  6. מדריך לבניית הפריסקול שלכם - אירוע קהילתי השתתפותי והמוני לשיתוף ידע

  7. Ingroups - פלטפורמה להפצת אירועים קהילתיים

  8. Loomio - כלי דיגיטלי לקבלת החלטות בצורה השתתפותית [אנגלית]

  9. Art of Hosting - מכון השל יצרו חוברת שהיא אסופה של מתודולוגיות אשר מסייעות ביצירת שיח משמעותי והשתתפותי

    תיאוריה:

  • רשתות ארגונים ורשתות יחידים - מסמך המהווה כלי עזר עבור בוני רשתות ומפרט את ההחלטות המקדימות ליצירתה של רשת, השלבים בבנייתה, אופן ניהולה, קבלת החלטות וכיצד נאמדת הצלחתה

  • מסמך אפיון לרשתות צעירים מקומיות

  • חבילת מקורות ממש מעולה (אך באנגלית) עם כלים ומידע על טוויית רשתות אנושיות

  • מסמך המפרט את הבניית רשת "מעוז" ונותן מושגים מתורת הרשתות ודרכים אפשריות להבניית רשת בוגרים ארגונית

  • מחקר אקדמי הבוחן את היכולת של רשתות חברתיות להשפיע על הבחירה של האנשים להשאר ולגור בפריפריה

  • מחקר ונייר עמדה שהופק עבור האגף האסטרטגי של עיריית ירושלים וקורא לעידוד תופעת קהילות הצעירים העירוניות

  • חוברת מקיפה (ותיאורטית מאוד) אודות הכלכלה המשתפת והאופנים בהם היא יכולה להשפיע על חיי התושבים בעיר
     

      סרטונים וסרטים להשראה:

  • ד"ר יובל קליש, מדען רשתות, בשיחה קצרה ומעניינת על רשתות חברתיות

  • חיים אחרים - סרט דוקומטרי על קהילות שונות ברחבי הארץ (עתיד לצאת לאקרנים בדצמבר 2018)

  • Holding Ground: The Rebirth of Dudley Street - סיפור מעורר השראה על קהילת רחוב דאדלי בבוסטון ואיך הם הפכו את השכונה לראויה למגורים בכוח הקהילה

  • Tomorrow - מסע בעקבות קהילות משנות מציאות ברחבי העולם

  • Spurce-Up Europe - מיני סדרה על בתים עתיקים באירופה שחודשו למטרות קהילתיות

  • Wasteland - סרט נהדר סביב אמנות בקהילה ויצירת תהליכים השתתפותיים
     

      ספרים:

  • "קישורים - המדע החדש של הרשתות" / אלברט לסלאו-ברבאשי
    ברבאשי אמנם הגיע מתחום הפיזיקה, אבל התגליות שלו על רשתות הפכו לרלוונטיות לעשרות תחומי מחקר אחרים ושונים בתכלית. בספר הזה הוא סוקר את ההתפתחות של תחום הרשתות, ואפשר ללמוד ממנו גם הרבה מאוד על התחום של רשתות אנושיות

  • "הכוח החמישי - סוד הרשתות שמשנות את העולם" / אשר עידן
    ד"ר אשר עידן, חוקר של רשתות חברתיות, סוקר בספר תחומים רבים הקשורים לרשתות חברתיות (ובעיקר לרשתות חברתיות וירטואליות)
    Reinventing Organizations / Frederic Laloux
     

  • ספר מופלא שעוד לא יצא בתרגום לעברית אבל אנחנו מחכים ליום הזה בקוצר רוח. פרדריק לאלו (לא, זה לא "לאלוקס") פורש את המשנה שלו לגבי המסלול ההתפתחותי של התארגנויות אנושיות, וכיצד ארגונים בעלי רמת מודעות התפתחותית גבוהה - שנקראים גם Teal Organizations - יכולים להתנהל (ספוילר -  לפי 3 עקרונות: ניהול עצמי, שלמות (Wholeness) וייעוד התפתחותי - עקרונות שאנחנו מצאנו כהולמים מאוד את הניהול של קהילה רשתית) כדי להבין יותר תוכלו (1) לעיין במצגת הזאת (באנגלית), (2) להזמין את הספר הפיזי מאמאזון (3) לעיין בגרסה הדיגיטלית לפי המודל "שלם-כמה-שאתה-חושב-לנכון" (יש גרסה שהיא בדיוק כמו הספר וגם גרסה מאויירת!) , או (4) לחכות איתנו בציפיה ליום שיתורגם לעברית

 

    הערכה ומדידה:

  1. דו"ח מדידת השפעה של רשתות עירוניות מטעם קואליציית ארגוני רשתות

  2. השאלון באמצעותו הוכן הדו"ח

  3. סקר עיריית ירושלים על צעירים, משפחות צעירות וסטודנטים

  4. מדד המא"ה - מדד איכות איכות חיים קהילתיים

  5. מצגת מעולה (באנגלית) על מושגים ברשתות ומדידת רשתות
     

בלוגים:

  1. Urban Glance - בלוג שמדבר על הזווית הקהילתית של עירוניות ואי אפשר להפוך את העיר לנעימה ומיטיבה יותר עבור אנשים

  2. Communitme - מאמרים ארוכים ופוסטים קצרים לאנשי מקצוע ומתעניינים בתחום הקהילה (גילוי נאות: הבלוג של הדר ביסמוט, אחת מכותבות המסמך)

  3. בר אומנסקי The Community Unicorn - אשת תוכן ושיווק, פיתוח אסטרטגיה ומיתוג, חדת-קרן, מנצנצת בחשכה, ומספרת על קהילות מזוית לא שגרתית.

  4. Social Fairy - מאמרים על נושא קהילות דיגיטליות לאלו שמתעניינים להקים קהילה או למתעניינים בתחום

  5. Urban Bubble - ליאורה גולומב בפוסטים קצרים וארוכים עם מגוון דעות מתוך ניסיונה על הובלות קהילות בסטארטאפים, הפקת מפגשים ועוד.

  6. Feverbee - ארגון שחוקר טרנדים בתחום הקהילות ומלווה לא מעט ארגונים ביצירת קהילות דיגיטליות עבור הלקוחות והמשתמשים שלהם [אנגלית]

  7. Commagain - בלוג של מקימי קבוצת Commagain בו הם מעמיקים בחלק מהתכנים שעולים בקבוצה, מעלים סיכומי מפגשים וכנסים ועוד

  8. The Community Roundtable - ארגון גלובלי שמלווה מנהלי קהילות דיגיטליות ונותן להם כלים פרקטיים [אנגלית]
     

קורסים והכשרות:

  1. Elavation Academy - קורס בן 3 ימים המתמקד בעיקר בקהילות אונליין ובדרך לרתום את חברי הקהילה למעורבות ולהשתתפות. מוכוון בעיקר לבעלי עסקים אבל מספק ערך לכל מי שרוצה לנהל קהילה וירטואלית

  2. קורס כלים למובילי קהילות - קורס ממוקד ומתמשך (5 מפגשים) המסייע במעבר משלב האונליין לשלב האופליין ונותן כלים שונים בניהול הקהילה

  3. מסלול מנהלי קהילות בג'ולט - בית הספר של העולם החדש אשר מאפשר למידה מהמומחים הגדולים בעולם בתחומם

  4. ניהול קהילות פנים ארגוניות - ג'ון ברייס בקורס של 3 מפגשים עם כלים ממוקדים ליצירת קהילה דיגיטלית בתוך ארגון עם דגש על חווית העובדים בו


 

  1. קבוצות פייסבוק למובילי קהילות:

  2. Commagain - קבוצה למובילי קהילות וארגונים מכלל החברה האזרחית בישראל שיוצרים תהליכי שינוי וחדשנות

  3. Community Forward - קבוצה המתמקדת בעיקר בקהילות אונליין, קהילות מוצר וקהילות עסקיות, אבל יש הרבה מה ללמוד ולהשאיל לטוויית רשתות

  4. מנהלי קבוצות בפייסבוק מתייעצים - קבוצה למובילי קהילות פייסבוק לתמיכה טכנית, נפשית וחוקית בכל שאלה שלא תעלה בנוגע לקבוצת הפייסבוק שלכם

  5. Community Builders - קבוצה של בוני קהילות וירטואליות מכל רחבי העולם [אנגלית]

  6. Cmx Hub - קבוצה בהובלה של ארגון CMX, אחד הארגונים המוכרים בתחום של קהילות דיגיטליות בעולם [אנגלית]

  7. Facebook Group Admins - קבוצה רשמית של פייסבוק הנותנת מענה למובילי קהילות מכל העולם [אנגלית]

  8. Facebook Community Leadership Circles: Tel Aviv - הקבוצה הרשמית למנהלי קהילות בישראל מטעם פייסבוק

  9. ניהול קהילה Pro - קהילה מצומצמת למובילי קהילות מקצועיים עם ותק בתחום

 

פודקאסטים:

  1. קומיוניקאסט - פודקאסט על קהילות, ובעברית! בהובלת טליה תורג'מן

  2. ג'ינה ביאנצ'יני - מנכ"לית Mighty Networks, פלטפורמה לקהילות דיגיטליות - בשיחה מרתקת על החשיבות בריבוי פלטפורמות לתקשורת בעידן הנוכחי [אנגלית]

  3. איך עושים עיר טובה? - רגע אחרי הבחירות המקומיות, צולל ניצן הורוביץ אל הסמטאות, מטפס על המגדלים, פולש לעיריות, מנסה לתפוס אוטובוס, ומפצח את המתכון של העיר שתהפוך את חיינו לטובים יותר
     

כלים למיפוי רשתות אנושיות [אנגלית]:

  1. הדרך הפשוטה: SumApp. יתרון: גרסה חינמית די נרחבת, כולל שאלונים למיפוי. חסרון: הגרפיקה הסופית לא מדהימה (אבל אפשר לשלוח ל-Kumu)

  2. הדרך היפה: Kumu. יתרון: גרפיקות נהדרות וממשק מעולה להצגת התרשימים. חסרון: הגרסא החינמית מחייבת שהמיפוי יהיה פתוח לכולם

  3. הדרך החינמית: Gephi. יתרון: תוכנת קוד פתוח שתמשיך להשתפר ותשאר חינמית לנצח. חסרון: הגרפיקות לא יפהפיות, הממשק מורכב למדיי

  4. עוד דרך: Polinode. יתרון: דומה למדי ל-Gephi אך עם ממשק יותר נוח. חסרון: אין גרסה חינמית.

  5. ואם מה שאתם מחפשים זה מיפוי רשתי של רעיונות (מה שנקרא 'מפת חשיבה'), אנחנו ממליצים להשתמש ב-MindMup הפשוטה והאינטואיטיבית או XMind הנפוצה יותר.
     

נספח 2: לקסיקון רשתות

אירוע השתתפותי (השתתפותיות) - אירוע או מפגש שתהליך התכנון, ההפקה וההוצאה לפועל שלו נעשה בעבודה משותפת, ביחד עם המשתתפים

אלגואיזם - עקרון מנחה להנעה לפעולה, לפיו הפתרונות שאנחנו מוצאים לבעיות האישיות שלנו (אגואיזם) יכולים לשרת בקלות גם את האינטרסים של הכלל (אלטרואיזם).

הון חברתי - מונח המתאר את כמות ואיכות החיבורים הקיימים ברשת אנושית. אפשר להפריד בין הון אנושי מגשר - הקשרים בין כל החברים בקבוצת שווים, והון חברתי מקשר - הקשרים בין קבוצות שונות. באופן כללי הרשת תתחיל מיצירת הון אנושי מגשר, ומשם תמשיך ליצירת הון חברתי מקשר בין קבוצות שונות.

וולקאמינג / גריטינג - תהליך ההכנסה והחיבור של חבר חדש לקהילה.

חשיבה רשתית (תודעה רשתית) - הלך המחשבה והתפיסה של כל חבר וכל פרויקט קהילתי כחלק מתמונת עולם רחבה יותר שהיא לא לגמרי נשלטת (או יכולה להשלט) על ידי הנהלה מרכזית.

יוזמה קהילתית (פרויקט קהילתי) - כל התאגדות של קבוצת חברים מהקהילה למען מטרה מוגדרת שנועדה לשרת את חברי הקהילה

ליין  - רצף של מפגשים סביב נושא מסויים, כשעצם המפגש הוא בעל חשיבות זהה לנושא המפגש.

מידל-אאוט (מודל היברידי) - מרבית היוזמות אשר מגיעות להשפיע על רמת הקהילה מגיעות מהשטח (באטם-אפ) או מגופים ריכוזיים או מוסדיים (טופ-דאון). לעיתים רבות מה שחסר הוא גוף שיחבר ויתאם את הפעולות הנוצרות בשטח עם הגופים השלטוניים. גוף מידל אאוט (כלומר, בעל מודל היברידי) בעצם משלב את פעולת השטח עם פעולת הגופים הציבוריים ומעלה את הערך המוסף שכל אחד מהם יכול להפיק בנפרד.

מעגלי השתייכות - בניגוד לקהילה המסורתית, שם הרבה יותר ברור מי שייך לקהילה ומי לא, בקהילה הרשתית ההשתייכות מתקיימת בתוך טווח או רצף של מעגלי השתייכות:
סופר-יוזרים - חברי הקהילה המשמעותיים והמשפיעים ביותר במרחב מסויים, כלומר, יכולים להיות סופר-יוזרים בקבוצת הפייסבוק שלא מעורבים כלל בנעשה במרחב המציאות, ולהיפך.

סוציוקרטיה -  צורת התארגנות שמשתלבת בתוך מבנה ארגוני היררכי קיים, ומאפשרת לעובדי הארגון להשתתף בקבלת החלטות הקשורות למדיניות הארגון. הסוציוקרטיה לא רק נותנת מודל למבנה ארגוני השתתפותי, אלא מתארת גם מתודולוגיות שונות המסייעות בקבלת החלטות השתתפותית ויעילה. ואם זה מעניין אתכם אפשר להרחיב את הידיעה בתיקיית הדרייב של קבוצת "סוציוקרטיה בישראל".

סינק דינק - Single/Double Income, No Kids, או בקיצור Sink/Dink היא תקופת החיים שבארץ מתבטאת בדרך כלל אחרי שלב האוניברסיטה, בדרך כלל בקרב גילאי 25-35, אז קיימת הכנסה קבועה לבית אך עדיין אין ילדים. תקופת חיים זו מתבטאת בחיפוש אחר מסגרת חברתית/השתייכותית, בשאיפה להגשמה עצמית, במעברים תכופים בין מקומות מגורים ובזמן פנאי מרובה.

עקרון ה-10 - הוא חוק אצבע לפיו מקום ישגשג כאשר יש לו לפחות 10 שימושים שונים (לדוגמה: מתקן מוזיקלי, מקומות ישיבה, שולחן אוכל, הפעלות לילדים), אזור ישגשג כאשר יש בו לפחות 10 מקומות משגשגים, ועיר תשגשג כאשר יש בה לפחות 10 אזורים משגשגים.

פלייסמייקינג- התורה היישומית של השימוש ביצירת ועיצוב מקום (Place) כדי ליצור חיבור מועצם בין אנשים למרחב (מגורים, מחיה, לימודים וכו') ובין אנשים לבין עצמם.

פעילים - פעילי הרשת הם הבסיס האנושי לפעילות השוטפת של הרשת: הם אלה אשר יתפעלו את הליינים השונים, ירימו פרוייקטים, יזמו פינות נוספות באירועים קיימים ויהיו הרוח הנושמת של הקהילה הרשתית.

פרקטליות - פרקטל היא צורה גיאומטרית אשר מה שמייחד אותה היא שלא משנה אם כמה זום-אין או זום-אאוט עושים, העקרון המארגן של הצורה נראה זהה.ם הרשת תהיה בנויה בצורה פרקטלית: דרך הפעולה בצוות המוביל תהיה זהה למעגלי הפרוייקטים, וכל מעגל ישאף ליצור עוד מעגלי פעולה תחתיו שיעלו את מורכבות הפעולה של הרשת.



 

דרגת המורכבות של הצורה עולה משמאל לימין. צילום תקריב של חלק מסויים בצורה הימנית יראה כמו הצורה בכללותה

 

צירי הקיימות (תודעתית || ארגונית || כלכלית) - כדי לגרום לרשת (ולכל אחד מהפרוייקטים תחתיה) להיות בת-קיימא (כלומר לקיים את עצמה לאורך זמן), יש לבחון שלושה צירי קיימות:

  1. קיימות תודעתית - היכולת של הארגון להפיץ את השינוי התודעתי שהוא רוצה לקיים, לסחוף ולחבר עוד ועוד אנשים לרעיון.

  2. קיימות ארגונית - היכולת של הארגון לקלוט פרוייקטים ובעלי תפקיד בצורה חלקה, ליצור תרבות ארגונית יציבה, ולהציג מבנה ארגוני יציב וברור לכל בעלי התפקיד.

  3. קיימות כלכלית - היכולת של הארגון להסמך מקורות הכנסה כלכליים מגוונים ויציבים לאורך זמן (לפי סדר העדיפות: הכנסות עצמיות >> הכנסות ממשלתיות >> הכנסות מתורמים וקרנות).
     

צרכני עיר vs. יצרני עיר - קיימות מרבית התושבים בעיר הם בעלי תפיסה תודעתית של צרכנים, כלומר הם מקבלי השירות ויש ספקי שירות כמו אגפי העיריה השונים, מרכז הצעירים, והעסקים המקומיים אשר אמורים לענות על "צרכי הלקוח". אחת ממטרות הרשת תהיה לשנות את התפיסה התודעתית של כמה שיותר אנשים לתפיסה של יצרני עיר - כלומר כאלה שלוקחים אחריות על החיים בעיר ומשנים אותה לטובתם באמצעות פרויקטים, אירועים ופעילויות שונות.

 


 

נספח 3: מושגי ומדדים בתורת הרשתות

[מתוך מצגת שבנתה אביבה זלצר זובידה]

מושגים:

צומת (Node) - שחקן, משתתף. באיור משמאל הצמתים מסומנים בנקודות האדומות.

קשר - החיבור בין שני צמתים ברשת. ישנם סוגים שונים של קשרים, המשתנים בין רשת אחת לאחרת. לכל קשר יכולים להיות מספר מאפיינים, לדוגמא:

  1. ערך (כמות) הקשר - משתנה על פי קונטקסט. לקשר יכולים להיות ערכים רבים המתארים את המציאות בה מתקיים הקשר, למשל מספר מיילים בין שני אנשים, כמות הפעמים שאני מבקר בדף הפייסבוק של חבר, משך זמן שיחת טלפון בין שני אנשים ועוד. המשמעות של קיום קשר משתנה לפי המחקר: במחקר אחד יכול לציין קשר רמת תמיכה רגשית המוענקת משחקן אחד לשני, בעוד במחקר אחר היא יכולה לציין היקף סחר חוץ בין מדינות.

  2. כיוון הקשר - קיימים קשרים חד כיווניים, שקיומם מצביע על קשר בין שחקן א' ל-ב' אך אינו מצביע בהכרח על קיום קשר בין ב' לא', ולעומתם קשרים דו כיווניים, המצביעים על קשר הדדי בין שני הצמתים.

  3. סימן הקשר - יש רשתות בהן בין השחקנים השונים מתקיימים יחסים חיובים ושלילים באותה העת. במצבים אלו חשוב לעשות אבחנה לגבי סימן הקשר האם הוא חיובי או שלילי.

  4. חוזק הקשר - נהוג להבחין בין קשרים חזקים ברשת לבין קשרים חלשים. קשרים חזקים משקפים מציאות בה בין שני צמתים מתקיימים יחסים קרובים או אינטנסיביים. קשרים חלשים הם קשרים בין שני צמתים המשקפים מציאות בה קשר בין שני אנשים הוא לא אינטנסיבי או במהותו אינו חזק.
    צומת מרכזי ברשת בעלת מספר גדול של קשרים לצמתים אחרים. באיור צומת C הוא דוגמה לרכזת (במונחים של רשת אנושית, הכוונה היא לאדם שמכיר ונמצא בקשר עם סוגים רבים של אנשים וגופים אחרים).

    רכזת (Hub) -

חור מבני (Structural Hole) - מצב בו אין קשר ישיר בין שני צמתים או שתי
קבוצות של צמתים. חור רשתי אינו מאפשר זרימת המידע והמשאבים ביניהם. בתרשים המצורף, בין צמתים A, C, D, E  לבין צמתים F, G, H יש חור מבני.

גשר - צומת המקשר מעל חור מבני. מצב זה הופך את הצומת לדרך היחידה בה יכולים לזרום מידע/משאבים בין שתי הקבוצות, ובכך מציב אותו בעמדת כוח. בתרשים המצורף, צומת B  משמש כגשר מעל החור המבני שתואר לעיל.

צפיפות הרשת - מדד הבודק עד כמה השחקנים/צמתים ברשת מקושרים ביניהם לבין עצמם. מחושב כמספר הקשרים בפועל ברשת חלקי מספר הקשרים האפשריים. הנוסחה לחישוב הקשרים האפקיים ברשת היא N(N-1)2 (N הוא מספר הצמתים ברשת). בדוגמה שלנו יש 13 קשרים (ספרו בעצמכם!) מתוך 28 אפשריים (משתמשים בנוסחה עבור 8 צמתים: 872=28), כך שהצפיפות היא 1328=0.464

קליקה - אוסף של צמתים (אנשים,משפחות,גופים) שכל אחד מהם מקושר לכל אחד אחר. תחת הגדרה זו, הקבוצה A, B, C וגם הקבוצה  F, G, H הן קליקות. ברשתות בעלות 'צפיפות' נמוכה, גם קליקות כאלה הן נדירות.

מדדים ופונקציות ברשת

Indegrees - מדד הקשרים הנכנסים או מדד העוצמה; כמות קשרי הגומלין שיש לגורם ברשת ביחס לאחרים.

Betweenness -  מדד התיווך; כמות הפעמים שאדם נמצא על המסלול הקצר ביותר בין כל הזוגות האפשריים של אנשים ברשת.

Closeness - מדד ההשפעה או מדד סוכני השינוי; מספר הגורמים ברשת שעל אדם לעבור על מנת להתחבר עם כל אדם אחר בה. 'קירבה' מתארת כמה קל לאדם לגשת לכל הרשת. במילים אחרות: עד כמה הוא קרוב לכל אדם אחר בארגון.

Hubness – מדד הרכזות; כמות הקשרים שיש לאדם עם אנשים אחרים. לגורמים הללו יש השפעה מהותית על הרשת: רשת הבנויה סביב רכזת אחת, או מספר רכזות בודדות, היא פגיעה מאוד ועלולה לקרוס בפתאומיות אם הרכזת מנוטרלת או מוזזת ממקומה.

Gatekeeper - שומר סף או צוואר בקבוק; גורמים אלה מחברים, מתווכים ומשמשים כגורמי קישור בין מחלקות, פונקציות וקבוצות. הם מתנהגים כמו 'שערים' למידע ולמשאבים ומגשרים בין החלקים הקריטיים של הרשת. עובדה זו מקנה להם פוטנציאל עוצמה לא מבוטל.

Pulsetaker - מודדי דופק; גורמים אלה משיגים השפעה מקסימלית ברשת, באמצעות מספר המינימלי של קשרים ישירים ועקיפים. הם נמצאים בעמדה טובה כדי לפקח על זרימת המידע, ויש להם את הנראות הטובות ביותר על מה שקורה ברשת.

נספח 4: הפקת אירוע השתתפותי

מדריך מקוצר שנכתב ע"י רותם כרמי ושיר יפה, חברי הצוות המוביל ב"רשת: באר שבע"

בהפקת אירוע השתתפותי אפשר לתאר חמישה שלבים עיקריים שמובילים אותנו משלב הרעיון לשלב הסיכום/החגיגה:

 

הבשלה (in-house): בניית שותפות ראשונית להובלת האירוע (2-3 אנשים) || הגדרת הויז'ן (מטרות, יעדים, קהל יעד) || שאיבת השראה ממקורות חיצוניים || איתור שותפויות רלוונטיות (בתי עסק, מרכז צעירים, אגף רלוונטי ברשות) || החלטה על סוג ומבנה האירוע || שריון תאריך || בניית תקציב אירוע ככלי תכנוני (גם אם רובו מבוסס על מתנדבים ותרומות)

הבניה (outdoor): גיוס פעילים נוספים דרך פייסבוק, רשימת תפוצה, היכרויות אישיות (על יצירת קשר עם פעילים)  || פגישה ראשונה לצוות היוצר (מובילים ופעילים): הנגשת משאבים קיימים, חיבור לרעיון שגובש לאירוע, חלימה משותפת || מתן שם לאירוע || חשיבה משותפת על 'חוויית המשתתף' - המסלול שמשתתף עובר מרגע ההחשפות לאירוע ועד לפופו-אפ שאחריו, עם דגש חשוב על הדרך שבה כל משתתף תורם להצלחת והעצמת האירוע || החלטה על מסרים שיווקיים ודרכי פרסום (הצעה לרצף פעולות) || חלוקה לתפקידים ומשימות בהתאם לסוג ואופי האירוע (טבלת שליטה לדוגמא) || הבניית שותפויות עם שותפים שעלו בשלב ההבנייה || תכנון התיעוד של האירוע

יציאה לעולם: הצוות היוצר עף על האירוע ברחבי העולם: פייסבוק, שלטים בשכונה, היעזרות בשותפויות || בנייה סופית של התכנים וההכנות הלוגיסטיות || מימוש השותפויות משלב ההבנייה || אחריות ל-well-being של הצוות היוצר

האירוע: הקמות || ניהול האירוע || ניהול חוויית משתתף תוך כדי האירוע || פירוק האירוע (טיפ של אלופים: לעולם אל תשכחו לחשוב על הפירוק).

סגירה וחגיגה: שיחת סיכום וקציר מסקנות (כמה שיותר קרוב לאירוע, גג 3-4 ימים אחריו) || פרסום תמונות/סרטון || ערב הוקרה לפעילים עם סיכום אישי של כל אחד והפקת לקחים להמשך

 

כמה דגשים לקחת בחשבון

כל אירוע מפיקים עם שותפים לדרך, אף פעם לא לבד. חפשו אותם בקבוצות של פעילים חברתיים, בקבוצת המתנות הקרובה לביתכם, בקבוצה השכונתית/העירונית או הכי טוב - חברים שלכם שנדלקו על הרעיון כמוכם.

  1. המטרה המרכזית לאירוע מגנט צריכה להיות איתור של אנשים. חפשו את ה-Doerים, את אלה שיש להם מוטיבציה לפעולה ויכולת (הארגונית והביצועית) לקחת רעיון ולהפוך אותו למציאות. חפשו את האנשים עם התשוקה בעיניים ובגוף למה שהם עושים. אלה השותפים הכי משמעותיים שיכולים להיות לכם בדרך.

  2. חשוב מאוד לאסוף את כל פרטי הקשר (מייל+פייסבוק) של מי שמגיע לאירועים שלכם כדי שתוכלו לשמור קשר בהמשך (אם דרך הרשמה מוקדמת לאירוע או דרך איסוף הפרטים בכניסה לאירוע).
     

נספח 5: המניפסט הגילדאי

הצעה להבניה ארגונית מחודשת של הרשת, שנכתבה ע"י בן מורג, חבר הצוות המוביל ב"הרשת: באר שבע"

  • בסוציוקרטיה קוראים לזה 'מעגלים'. יש מי שהציע לקרוא לזה 'ועדות', או אולי 'להקות' (כמו להקות זאבים). כאן נקרא לזה 'גילדות'. השמות הם שונים, אבל הרעיון זהה: המבנה הארגוני של הרשת יחולק לקבוצות, מיני-קהילות, שיקראו 'גילדות'. כל גילדה תעסוק בתחום עניין משותף של חבריה (באנגלית זה נקרא Community of Practice). בראש כל גילדה יעמוד ראש/רכז הגילדה שיהיה גם החיבור התפקודי של הגילדה לשאר הרשת. לגילדה תהיה אוטונומיה יחסית נרחבת לפעול כגוף עצמאי - - החלטה על המבנה הארגוני הפנימי שלה, בעלי תפקיד, תכנית הפעילות והחלטות תקציביות.

אם מסתכלים על "הרשת: באר שבע", אפשר לחשוב עליה כמחולקת לגילדות הבאות:

- גילדת המפיקים הפועלים להפקת אירועים השתתפותיים, פתוחים ורחבים שקורים פעם בחודש-חודשיים.

- גילדת יצרני עיר/אורבניסטים - המשנים את פני העיר, הרחובות והמרחבים הפתוחים.

- גילדת הנגרים המכשירים נגרים חדשים, מבצעים פרוייקטים של עבודה בעץ לשינוי פני העיר בשיתוף גילדת יצרני העיר, ועובדים בצורה שיתופית לקידום תחום העבודה בעץ.

- גילדת הלמידה המקיימת מפגשי למידה שבועיים בנושאים שונים, ומאפשרת את פלטפורמת "חוג קח-תן" לשיתוף ידע השתתפותי.
 

בנוסף לגילדות הנושאיות, יוקמו 2 גילדות רוחביות נוספות:
 

גילדת השירותים אשר תספק שירותי רוחב לשאר הגילדות (עיצוב וגרפיקה; שיווק, מיתוג ופרסום; ניהול קבוצת הפייסבוק; תקציבים וגיוס משאבים)

הצוות המוביל של הרשת, הגילדה של ראשי הגילדות (יכול גם להיקרא המטא-גילדה).

לאחר הקמת המבנה הארגוני בצורה כזאת, אפשר יהיה לצאת בקול קורא לריכוז גילדות נוספות שירחיבו בקלות את תחומי החיים שהרשת נוגעת בהם:

- גילדת מתנות - ניהול קבוצת המתנות העירונית והפקת אירועי מתנות ואירועי קח-תן (חפצים וידע) בשיתוף עם גילדת המפיקים או גילדת הלמידה.

- גילדת האוכל - אירועי אוכל ופרוייקטים הקשורים באוכל (מיפוי המסעדות, קבוצת ביקורות אוכל, פרוייקט "ג'ם-סשן" להכנת ריבות וממרחים השתתפותית)

- גילדת מטפלים - ריכוז מקצועית לכלל מקצועות הטיפול השונים שנפוצים מאוד באזור.

- גילדת סביבה/אקולוגיה - קידום יער המאכל והגינות הקהילתיות, קידום נקיון בשכונות

- גילדת חינוך - קידום הקמה של מוסדות חינוך פורמליים ברוח הקהילה ותוכניות בלתי-פורמליות בשעות אחה"צ.
 

יתרונות

  • מבנה ארגוני שאפשר לשרטט יחסית בקלות, משהו שלא היה אפשר לייצר עבור הרשת עד היום.

  • הרבה יותר קל לספר את הרשת - הרשת היא התאגדות של גילדות, כל אחת עם תחום העניין שלה. הגילדות בונות פרוייקטים כדי לקדם את האג'נדה שלהן, ונעזרות באופן מתמיד בשאר הגילדות כדי לייצר שיתופי פעולה מניבים ומקיימים

  • הרבה יותר קל לחבר חברים חדשים לרשת: אלה הגילדות שיש לנו, איזו מהן מעניינת אותך? בוא הצטרף למפגש הגילדה הבא

  • מקל על שכפול הרשת למקומות חדשים - יוצרים גילדות סביב תחומי עניין שמושכים את חברי הרשת הספציפית.

  • המוקד הוא תחום העניין ולא פרוייקט ספציפי, וזה (אולי) יותר אטרקטיבי לאנשים

  • הרבה יותר קל לצרף תחומי עיסוק חדשים לרשת - הם פשוט מצטרפים כגילדה בפני עצמה ועוד מעגל נוסף למבנה הארגוני

  • התמודדות עם תקרת הזכוכית של מספר דנבאר (150 איש) שהרשת מתמודדת איתה כרגע - יצירת דרגת מורכבות נוספת לרשת
     

אתגרים/התמודדויות

  • זה עלול להישמע כמו היררכיית שליטה במסווה.

  • איך מתמודדים עם גילדות גדולות במיוחד? 'מפגשי צוות' הופכים להיות פחות אפקטיביים

  • גילדות שמרוב עצמאות ואוטונומיה מאבדות קשר עם הרשת הרחבה.

  • איך מתמודדים עם ריבוי גילדות, כשכבר אי אפשר שכל ראש גילדה יהיה בצוות המוביל?

  •  

  • מחשבות/שאלות

  • האם זה יקל או יקשה על הרשת לייצר הכנסות עצמיות נוספות?

  • מה רמת האוטונומיה שיש לכל גילדה? תקציבים, תוכנית עבודה, מבנה ארגוני פנימי, חברות בגילדה?

     

נספח 6: ארבע החוקים של הרשתות החברתיות

מתוך "הכוח החמישי:  סוד הרשתות שמשנות את העולם" מאת ד"ר אשר עידן

 

  1. חוק עוצמת הרשת (חוק מטקלף): מספר המשתמשים (N) ברשת נתונה יוצר N2 (או N בריבוע) קשרים.
    דוגמא: הגדלת מספר חברי הרשת פי 10 מגדילה את מספר הקשרים פי 100, והגדלת מספר חברי הרשת פי 1,000 מגדילה את מספר הקשרים פי מיליון.
    המשמעות: באמצעות הגדלת מספר הצמתים ברשת (חברי הרשת) במספר יחסית קטן אפשר להגיע למסה קריטית של קשרים יחסית בקלות (מסה קריטית היא כזאת שתהפוך את הרשת לויראלית).

  2. חוק עלות השיתוף (חוק שירקי): עלות השיתוף בין בני אדם יורדת באופן דרסטי, בעוד עלות הפעלת הארגון נותרת קבועה (או פוחתת בקצב איטי).
    דוגמא: היום כל בן אדם יכול לשלוח מידע ל-500 בני אדם יחסית בקלות (לעומת המחיר האדיר שהיה נדרש בעידן השליחים או המכתבים), בעוד עלות אחזקת הארגון (כוח אדם, שכירת משרדים, רכישת ציוד) לא ירדו בצורה משמעותית.
    המשמעות: הזרמת המידע בתוך הרשת יכולה להיעשות בקלות ברמת הקהילה או השכונה, וצפויה להפוך להיות קלה יותר ויותר לאורך זמן.

  3. חוק האמון (חוק אקסלרוד): דרגת האמון בין בני אדם היא פונקציה ישירה של מספר סבבי התקשורת ביניהם.
    דוגמה: דילמת האסיר שמתרחשת פעם אחת תעודד את שני הצדדים לבגוד כדי למלא את האינטרס האישי. דילמת האסיר האיטרטיבית, שמתרחשת עם אותם אנשים מספר רב של פעמים, תעודד את שני הצדדים לשתף פעולה כדי למלא את האינטרס האישי.
    המשמעות: כדי להעשיר את ההון החברתי ברשת ולהעלות את דרגת האמון בין אנשים יש להביא אותם לסבבי תקשורת מרובים ככל האפשר (בזמן קצר ככל האפשר).

  4. חוק הכוח האינפו-סוציאלי (חוק עידן): (א) ברשתות חברתיות זורם כוח מידעי-חברתי (ב) מידע שנע סביב אדם הופך אותו למותג, ולהיפך - תנועה של אדם שהוא מותג מעודד זרימת מידע במקום שלא הייתה קיימת זרימת מידע קודם לכן.
    דוגמה: חשבו מה הופך את הסלבריטי המועדף עליכם לסלבריטי, אם לא כמות המידע האדירה שזורמת סביבו?
    המשמעות: כדאי לנתח ולמפות את הרשת החברתית שלכם ולאתר אנשים שהם 'רכזות' - שאליהם ומהם מוזרם המידע, ואז להשקיע את מיטב האנרגיה כדי לגייס אותם לטובתכם.

Design by